סבתא!

 

אני עומדת מולך סבתא, זו שלא הספקת לראותה

כן זו אני, נכדתך הבכורה.

אובדן הוא כאב שלא ניתן להעריך ולתאר,

אומרים לי: "אה... לא הכרת, זה פחות כואב..."

אבל אני רואה זאת אחרת, אני רואה זאת כהפסד,

לצערי לא הכרתי ולא הספקתי ליהנות מסבתא!

סבתא שלבטח תפנק, תנשק ותעניק אין סוף חום ואהבה.

מידי פעם ישבתי עם עצמי ותיארתי את חיי איתך סבתא,

סבתא עיראקית אמיתית- שמתקשרת, דואגת ובטח תמיד מחייכת!

לשמחתי השארת אחרייך חמישה ילדים לתפארת,

שכל המתבונן מהצד היה אומר: " רותי, סחתין, הקמת משפחה נהדרת...!"

אחים מגובשים, אוהבים, תומכים ומאוד מלוכדים

בהכל מתייעצים, האחד לשני עוזרים ודואגים.

סבתא, אני רואה אותך דרך עיני אבי ועיני אחיו,

ואני גאה לשאת פעמיים את שמך: נוריה- רות!

 

 את חסרה לי,

 נכדתך הבכורה, נורית.

 
הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים
+ הוסף אותי לרשימה